הנאה או כאב?

אם אתם רוצים שיכאב לכם פחות מחר, תעשו דברים שיכאיבו לכם קצת היום. בהתחלה תרגישו מלחמה פנימית וקצת לא נעים אך מהר מאוד תיהנו ממציאות של התמדה חסרת פשרות שתוביל אתכם להישגים משמעותיים.

במה אתם מוכנים להתמיד היום שישרת את המחר?

מי רוצה הנאה מחר?

בניוזלטר האחרון (צפו), שיתפתי אתכם במפגש "מקרי" שהיה לי בשדה התעופה עם גבר שרצה להבין מה גורם לי להתמיד. אז היום אשמח לשתף אתכם וגם אותו מה עוד גורם לי להתמיד. בחיים של כולנו יש הנאה ויש כאב. במה אתם בוחרים, בהנאה או בכאב? התשובה די ברורה, בהנאה. בני אדם תמיד יבחרו בהנאה ויעשו כל מה שהם יכולים כדי להרחיק את הכאב הפיזי והנפשי מחייהם. ההתייחסות של רוב בני האדם לכאב היא כמו שהוא אויב, שתמיד צריך להיפטר ממנו, וכמה שיותר מהר. אני רוצה שתפתחו לאפשרות אחרת, לאפשרות בה הכאב הוא חבר של האדם והוא תמיד רוצה בטובתו ובא לעזור לו. איך?

1. כלי ריפוי - הכאב הוא נורה אדומה שבאה להזהיר אתכם שיש משהו עמוק שצריך לטפל בו.
2. התפתחות אישית - הכאב הוא אינדיקציה לכך שאתם מתחזקים, מתפתחים ומתקדמים קדימה.

לכן, חשוב שלא תיבהלו כשכאב רגשי או פיזי מגיע ולא תחפשו מהר דרכים להעלים אותו. להיפך, הישארו עם הכאב, הקשיבו לו ונסו להבין מה התפקיד שלו. הכאב לא בא בפני עצמו, הכאב הוא תמיד תוצאה של משהו קדום יותר שקרה. ואם אתם רוצים שיכאב לכם פחות מחר, שנו את הדרך בה אתם חושבים ומתייחסים בחיי היום יום לכאב. ואיך כל זה קשור להתמדה? מעבר לכך שאני מחבקת כל סוג של כאב שמגיע לחיי ומקשיבה לו היטב, אני מסתכלת כמה צעדים קדימה ועושה דברים ביום יום שלא תמיד נעימים ונוחים לי, אבל הם דברים המשרתים את המחר שלי. אני למעשה בוחרת שיכאב לי קצת היום, כדי שמחר תהיה לי הרבה הנאה. הרי אני תמיד יכולה לומר לעצמי (בהקשר של הניוזלטר הקודם), זאת טיסה, לא כל יום טסים, אז זה בסדר לפספס יום של חיזוקים. בוודאי שזה בסדר, אבל למה לי? אני עושה את מה שהכי משתלם לי. אז לי משתלם לעצור בצד, לעשות 20 דקות של חיזוקים ולהמשיך הלאה. אולי עכשיו היה יותר כיף לשבת ולחסל שקית של במבה טעימה ולצפות בסרטון בפלאפון, אבל זאת הנאה זמנית לעומת הנאה ארוכת טווח שמחכה לי. וזה נכון לגבי כל הדברים שבוחרים לעשות בחיי היום יום: מה לאכול, מתי לישון, במה להתעסק, במה לצפות או עם מי להיות. אם אתם רוצים שיכאב לכם פחות מחר, תאפשרו לעצמכם לעשות דברים שיכאיבו לכם קצת היום. עם הזמן, "ההקרבה" שלכם, שתבוא לידי ביטוי בהתמדה בתזונה יותר בריאה או בפעילות גופנית, כבר לא תהיה כואבת בכלל, אלא תהיה הנאה בפני עצמה שלא תרצו לוותר עליה. אתם פתאום תמצאו את עצמכם חיים בהתמדה בלתי מתפשרת ונהנים ממנה. הדוגמה הכי שכיחה שאני יכולה לתת לכם היא בתזונה. רבים רוצים לאכול יותר בריא, להיראות יותר טוב, להרגיש טוב יותר, אבל האם הם מוכנים לוותר לדוגמה על חשקים ולהרגיש קצת כאב שבא לידי ביטוי ברעב או בחוסר שקט פנימי זמני? אז ברור שלא! להיפך, בני אדם הפכו את האוכל לתרופת פלא שמשככת כל סוג של כאב, ואז הם אוכלים כשהם עצובים, כשהם כועסים או משועממים. הם לא מוכנים לעשות היום משהו שישרת את המחר, כמו לדלג על ארוחה כשהם רעבים, לוותר על מזון שלא עושה להם טוב, להפחית כמויות כדי שמחר יהיה להם טוב יותר. ואז הם מוצאים את עצמם, חלשים, עייפים, עם בעיות עיכול מסוגים שונים. הם אוכלים כדי להעלים את הכאב, אבל נשארים עם כל כך הרבה סבל וכאב שעם השנים רק מחמיר וקשה לטפל בו. זה לא מוזר? הרי בדרך הזאת הם בסופו של דבר הרבה יותר כואבים. אז למה היום לא לבחור לכאוב קצת כדי שמחר לא יהיה כאב בכלל? מאחלת לכם תמיד לבחור להתמיד במה שתורם לבריאות הנפש והגוף שלכם, לזוגיות ולילדים שלכם. באהבה,
חנה ❤️