שמעתם את זה, ואולי גם אמרתם את זה בעצמכם.

אם תרדו לשורש, תמצאו שם כמעט תמיד פחד: פחד מכישלון, פחד ממה שיחשבו, פחד מהלא-נודע. ואם היינו מניחים לפחד הזה ללכת, המילה "אבל" הייתה נעלמת, ובמקומה היה מופיע ניסיון.

לנסות. ולנסות. ולנסות שוב.
מבלי לחשוב בכלל על מה יקרה אם לא.

הבנתי את זה, בצורה הכי אמיתית שיש — לא בספר, לא בשיעור. אלא ביום שבו הבן שלי חזר מאימון כדורגל שקט, כבוי, בלי שמחה — לא כמו שהוא רגיל.

כאב לי לראות אותו ככה. אם הייתי יכולה, הייתי מזריקה לו לווריד ביטחון ושמחה. אבל הבנתי שזה משהו שהוא צריך לעבור — זה תהליך הגדילה שלו, ולא שלי.

כחצי שעה לאחר מכן, הילד חזר לעצמו. ממש שכח מהכול.
אבל אני לא שכחתי.

ידעתי שאני חייבת לעבוד איתו על זה.

יומיים אחר כך קראתי לו לחדרי ואמרתי שאני רוצה לדבר איתו.

"מה הרגשת באימון האחרון?"
"הרגשתי שאני לא אני. שאני מפחד לאבד את הכדור, מפחד לטעות."

"ונהנית?"
"ממש לא. לא היה לי כיף בכלל."

חייכתי אליו ושאלתי: "ומה קורה לך כשאתה משחק עם ביטחון?"

הוא ענה מיד, בלי לחשוב רגע:
"אני לא מהסס. אני מרגיש חופשי. אני עושה מה שמרגיש נכון — ואז אני גם נהנה וגם מצליח."

דרך השיחה הקצרה הזו הבנו יחד משהו חשוב מאוד:
ביטחון אמיתי לא נולד רק מהצלחות , אלא קודם כול מהנכונות לנסות, שוב ושוב, עד שההצלחות מתחילות להגיע.

הבנתי שהשיעור האמיתי של אותו אימון לא נמצא בכדורגל — אלא בביטחון העצמי שלו, בפחד מכישלון, וביכולת שלנו כהורים להפוך פחד כזה לקפיצת מדרגה.

ואז נולדה "קופת הניסיונות"

החלטנו יחד שמעכשיו, בכל אימון ובכל משחק, המטרה שלו לא תהיה רק להצליח — אלא פשוט לנסות. לנסות שוב, גם אם טועים. לנסות שוב, גם אם לא מצליחים.

הסברתי לו שתהיה לנו "קופת חיסכון אנרגטית": בכל פעם שהוא מעז לנסות משהו — הוא משלשל לתוכה לא כסף, אלא ביטחון פנימי . וככל שינסה יותר, כך הקופה שלו תתמלא יותר, וכך הוא עצמו יתמלא בתחושת ביטחון.

לאט-לאט הוא יוכל לקחת את הביטחון שצבר ולהשתמש בו לא רק בכדורגל — אלא בכל תחומי החיים: בלימודים, עם חברים, בהחלטות, ובכל מקום שבו צריך אומץ להיות מי שאתה רוצה להיות.

הערך שלנו לא תלוי רק בהצלחות — אלא באומץ לנסות

תחשבו כמה מתח, כמה פחד, כמה עומס — נופל מהכתפיים ברגע שמשנים מחשבה אחת:

במקום להתמקד בהצלחה — מתמקדים בניסיון .

כשהמטרה היא לנסות ולא להצליח, הלחץ להביא תוצאה מתפוגג. הפחד לאכזב ולהתאכזב מתחלף בהעצמה. וכשאין פחד — יש חופש. חופש לנסות שוב, להעז יותר, להוציא את המיטב מעצמך.

וזה עובד: כל אחד יודע שהוא יכול לנסות. וככל שיהיו לו יותר ניסיונות, כך גדל הסיכוי שלו להצליח. הניסיון הוא הדרך להצלחה .

אצלנו בבית המיקוד הוא לא "כמה הצלחת?" אלא " כמה ניסית ?"
כי אלוף הוא מי שמנסה — לא בהכרח מי שתמיד מצליח.

אני מזמינה אתכם לעצור רגע ולברר עם עצמכם:
כמה כוח ויחס אתם נותנים בבית להצלחות — וכמה לניסיונות?

מאחלת לכם להמשיך ולנסות — כי מתוך הניסיון, ההצלחות יגיעו מאליהן. 🌟
❤️ חנה

המסר השבועי הזה מבוסס על הסיפור "קופת הניסיונות" מתוך הספר "מזכרות – סיפורים קצרים עם מסרים לחיים".