הרבה פעמים אנחנו לא שמים לב עד כמה אנחנו מדכאים את עצמנו. זה מתחיל בדברים הקטנים – רצון להגיד משהו ולא להעיז, חלום קטן שמפחדים לנסות להגשים, תחושה שמעדיפים להסתיר, שמא…. לפעמים זה מגיע מבחוץ, מהסביבה, מהחברה, מהמשפחה, אבל ברוב המקרים זה פשוט מגיע מתוכנו. אנחנו לומדים להשתיק רגשות, להקטין תשוקות, להסתיר את מי שאנחנו באמת, מתוך פחד שלא יקבלו אותנו, שלא נעמוד בציפיות, שניכשל, שלא נהיה "בסדר" בעיני אחרים. דיכוי של חלומות, מחשבות, רגשות, תשוקות ורצונות הוא לא רק פגיעה רגעית בעצמנו – זו פעולה שמצטברת ויוצרת נזק עמוק ומתמשך. כשאנחנו לא מבטאים את מה שחי בנו, האנרגיה הפנימית שלנו "ננעלת" בפנים. מחשבות, רגשות, תשוקות, רצונות וחלומות מדוכאים לא נעלמים – הם ממשיכים לפעול מתחת לפני השטח, יוצרים עומס רגשי, מתח, עייפות ולעיתים אף מחלות פיזיות. הדחקה ודיכוי אולי נותנים תחושת הקלה זמנית, אבל בטווח הארוך הם גורמים לנו להרגיש מנותקים מעצמנו, ריקים, עייפים, ולעיתים גם חולים – כי הגוף והנפש מחפשים דרך לפרוק את מה שלא נאמר או לא הורגש. כשלא מדברים על מה שמרגישים – למשל בין בני זוג – נוצר ריחוק. כל צד מסתגר עם עצמו, נוצרים מתחים לא מדוברים, אי הבנות, והקשר הופך טעון ומרוחק. חוסר ביטוי עצמי יוצר מעגל של בדידות, חוסר הבנה ופערים רגשיים, עד שלפעמים קשה לגשר עליהם. דיכוי חוסם את היצירתיות, את השמחה ואת תחושת החיות. במקום לצמוח ולהתפתח, אנחנו נשארים תקועים, מתוסכלים, ולפעמים גם כועסים על עצמנו או על אחרים. דיכוי הוא כבר שנים רבות אופנה חברתית – התרגלנו להסתיר, להקטין, לא לבטא את מה שחי בנו באמת. אבל הגיע הזמן להחליף את האופנה הזו ברצון עז לראות, לשמוע ולהרגיש. שינוי כזה מתחיל בבית – כשהורים בוחרים להראות לילדים שלהם דוגמה אישית, להפסיק לדכא את עצמם ואת ילדיהם, ולאפשר מרחב שבו מותר להרגיש, לדבר, לחלום ולבטא את מה שבפנים. ההשפעה של ההורים על ילדיהם היא עצומה. ילדים לומדים מהוריהם לא רק במילים אלא בעיקר במעשים, ומחקים את הדפוסים שהם רואים בבית. כשילד רואה הורה שמאפשר לעצמו לבטא רגשות, לחלום ולהגשים את עצמו, הוא לומד שגם לו מותר. כך נוצרת שרשרת של שינוי – מדור לדור, ממשפחה למשפחה. הדרך היחידה לחיות חיי חופש היא להפסיק לדכא ולאפשר לעצמנו לראות לשמוע, להרגיש, לבטא את עצמנו ולחלום. רק כך האנרגיה הפנימית שלנו זורמת, ואנחנו יכולים להיות בריאים, שמחים ומחוברים לעצמנו ולאחרים. לראות, לשמוע ולהרגיש – זו לא רק זכות, זו דרך חיים שמאפשרת לנו לחיות באמת. רק כשאנחנו נותנים מקום לאמת הפנימית שלנו, אנחנו יכולים להגשים חלומות, לדבר את מה שבלב, ולהיות מי שאנחנו באמת. אל תוותרו על עצמכם. העולם זקוק לכם כפי שאתם – עם כל החלומות, הרגשות והכוח הטמונים בכם. ולכן, אני מזמינה אתכם – החליטו כבר היום לעשות צעד קטן קדימה: דברו, כתבו, שתפו והרשו לעצמכם לבטא את מה שבפנים. אל תחכו למחר, כי כל צעד קטן שמבטא את האמת שלכם מקרב אתכם לחיים מלאים, אותנטיים ומשמעותיים יותר. ❤️ חנה