האם את עצובה כשלילד שלך נתפס שריר?

כשאנשים עוסקים בספורט, לעתים קרובות השרירים שלהם כואבים בזמן האימון ונתפסים לאחר האימון, האם הם מודאגים מהכאב? ממש לא, הם אפילו שמחים ממנו כי הם יודעים שהכאב חיובי, זמני וממנו הם יצאו רק חזקים יותר. כשהילד שלי נכנס הביתה אחרי אימון כדורגל עצים ואומר לי "אמא אני מפורק, השרירים שלי מותשים," האם אני דואגת או עצובה מהכאב שלו? ממש לא. אני אפילו שמחה בשבילו, כי אני יודעת שאם השרירים שלו לא יכאבו בזמן האימון ומדי פעם ייתפסו, זה אומר שהאימונים לא מספיק מאמצים אותו ולכן לא מספיק מקדמים אותו. ומה קורה כשכואב לילדים בחיי היום יום בגלל משבר או אתגר, האם אנחנו כאימהות שמחות? ממש לא! אז מה יכול לעזור לך להתייחס לכאב ולאתגר של הילדים כמו לשרירים תפוסים שמקדמים ומחזקים אותם? אחת החברות בקהילת הורים מרפאים, שיתפה שיש לה כמה שבועות קשים מאוד והסיבה לכך היא שהבת שלה בת ה 35 מרגישה בדידות. היא שיתפה: "אין לה זוגיות ואני חווה את הכאב והבדידות שלה, אני מתחילה להרגיש שהיא מסתגרת בתוך עצמה וזה כואב לי מאוד." שאלתי אותה: "מה את זוכרת שקרה בחיים שלך כשהיית בגילה?" היא עצמה עיניים ושחזרה לכמה רגעים את חייה באותו הגיל של הבת שלה ושיתפה: "כשהייתי בגיל הבת שלי, חיי היו עם הרבה ערפל ואפשר לומר שחוויתי את הכאב והבדידות שהבת שלי חווה כיום." ואז שאלתי אותה: "ועם מה נשארת מאותה התקופה?" והיא חייכה וענתה: "עם בעלי." אמרתי לה, "אז אחרי הערפל של הבדידות שחווית, הגיע שמש גדולה, בעלך, שהאיר את חייך. האם את מאמינה שיש אפשרות שגם היא תצא מהערפל הזה למקום טוב יותר?" והיא ענתה: "עכשיו אחרי שנזכרתי במה שקרה בחיי, אני יותר שמחה ומבינה שכן, בהחלט יש אפשרות כזאת." כשאמא תופסת את מה שעובר על הילד שלה כמשהו שלילי, היא נעשית עצובה, פסימית וחסרת אונים. שלא במודע, היא מעבירה לילד מסר שאין תקוה, שהוא לא יכול, שהמצב עצוב וכואב, שמשהו רע עומד לקרות. זה משפיע על מערכת היחסים עם הילד ומהווה מכשול לריפוי עבור הילד ומצבו. אבל אם האמא מבינה שכל אתגר בחייו של הילד, בכל גיל, הוא כמו שריר תפוס, מחזק אותו ולוקח אותו למקום חיובי וטוב יותר, היא נעשית חיובית, יציבה, שמחה ויכולה להושיט יד לילד ולמשוך אותו למקומות טובים ומוארים הרבה יותר. מאחלת לך להצליח להסתכל ולהתייחס לכל אתגר של הילדים שלך כמו לשריר תפוס, כואב ולא נעים, אבל זמני והכרחי כדי לחזק לפתח ולקדם אותם. באהבה,
חנה ❤️