הקשר שמעבר למרחק: להתחבר עם הילד שלך אנרגטית
כהורים, זה טבעי להרגיש שהנוכחות הפיזית היא הדרך היחידה באמת להתחבר ולהשפיע על ילדיכם. בסופו של דבר, אנחנו רוצים להיות שם לכל אבן דרך, לכל אתגר, ולכל רגע בו זקוקים לנו. אבל החיים לא תמיד עובדים כך. בין אם זה בגלל התחייבויות בעבודה, נסיעות, או פשוט העצמאות הטבעית שמגיעה עם התבגרות הילדים, ישנם זמנים שבהם נוכחות פיזית אינה אפשרית ולפעמים גם לא אפקטיבית.
החדשות הטובות הן שנוכחות היא לא רק להיות באותו מרחב פיזי. יש דרך עמוקה ומעמיקה יותר להתחבר עם הילדים שלכם ולהשפיע רבות על חייהם - דרך הממד האנרגטי.
אז מה זה המרחב האנרגטי ומה עושים שם?
אין דרך טובה יותר מאשר להמחיש לכם את הדבר דרך דוגמה מהשיעור האחרון של קהילת הורים מרפאים, בו עשרות אימהות, בהנחיה שלי ביצעו עבודת ריפוי אנרגטית על אחד מילדיהן.
אחרי שעצמנו עיניים וביצעתי הנחיה של חיבור לעצמן, התחלנו את הטיפול.
אני בחרתי מבין שלושת ילדיי להעניק ריפוי אנרגטי ליונתן, בננו הבכור. אשמח לשתף מה עשינו בטיפול האנרגטי ומה עלה לי באופן אישי.
כשעצמתי את עיני, ראיתי את עצמי אוחזת את יונתן בזרועותיי והרגשתי מיד חיבור עמוק אליו. הצלחתי ממש להרגיש אותו פיזית, להריח אותו וליהנות מהקרבה אליו. לאחר מכן הקשבתי עם האוזניים הפנימיות שלי לנשימה שלו.
חשבתי לעצמי, איזו מתנה עצומה, להרגיש את הבייחד גם כשפיזית אנחנו כל כך רחוקים.
הצמדתי אותו אלי, עוד יותר חזק, ממש כמו תינוק שאוחזים ונהנים מהנוכחות שלו, והמשכתי להיות קרובה אל הפנים שלו, להריח אותו ולהקשיב היטב לנשימה שלו עד שהיא הפכה להיות אחת עם הנשימה שלי.
כשהחיבור אליו היה מוחלט, התחלתי לומר לו דברים שזרמו מהפנימיות שלי אליו: "אמא כל כך גאה במי שאתה, ילד אהוב ויפה של אימא, כמה טוב לי שיש לי אותך, אני מבקשת ממך לנוח ולהרפות את הגוף, אני מבקשת ממך להוריד קצב. תאפשר לי לתת לך אהבה מרפאה."
וכך, מבלי להבין למה אמרתי את הדברים הללו, המשכתי להזרים לילד בן ה 22 שלי אהבה, ואיתה מסר ברור: "אתה צריך לישון, אתה צריך לנוח, אתה צריך להרפות."
בטיפול ראיתי שיונתן התמסר לחלוטין והרפה את הגוף, הוא שאב לתוכו את האנרגיה המרפאה שהעברתי אליו וכשהרגשתי שהוא מלא בה, סיימתי את הטיפול.
כשסיימתי את השיעור עם הקהילה, היה לי ברור שאתקשר ליונתן לשתף אותו במה שעלה, אבל לפני שהתקשרתי חשבתי לעצמי למה הוא, מבין שלושת ילדי, היה צריך הכי הרבה תשומת לב ממני, והבנתי שבשבועות האחרונים נתתי יותר תשומת לב לנעמה ולדוד ואת יונתן שמתי קצת בצד. היום, כשעצמתי את עיני והתבוננתי על שלושתם ביחד, הוא כבר לא ויתר והראה לי שהוא זקוק לאהבה המרפאה שלי.
התקשרתי ליונתן ושיתפתי אותו שבחרתי לטפל בו והמסר עבורו: שהוא צריך להרפות, לנוח ולישון.
הוא אמר לי: "אימא, אימא, את לא מבינה…" וכולו התלהבות… ושיתף אותי בכל מה שעובר עליו, בהישגים של השבוע ובמה שעומד להיות ואז עוד הוסיף: "זה לא רק שאני לא ישן מספיק שעות כי אין לי זמן לישון, אני כמו ב ספרינט אחד ארוך."
הבנתי שלומר לו לישון יותר שעות זה כמו בערך לומר לילד שמתלהב בבריכה השחייה לא לרוץ מסביב כי הוא עלול להחליק, העדפתי לבחור בגישה של "תרוץ, אבל לאט."
המלצתי ליונתן לבצע מנוחות קצרות ביום בעזרת עבודה אנרגטית: לבצע 4 פעמים ביום שטיפת אור, לשים לב לנשימה שלו ולעשות טכניקות CCH לפני השינה כדי שאת שעות השינה המעטות שיש לו, שישן לעומק.
הוא הסכים איתי לחלוטין, הודה לי והבטיח לשמור על הבריאות שלו.
המרחב שיצרתי עבורנו בממד האנרגטי נשאר איתי לאורך השבוע ודרכו אני בקלות מתחברת למרחב החיים של הילד שלי, גם כשאוקיינוס מפריד בינינו, ומשפיעה באופן חיובי על חייו.
הרי לחיבור ולאהבה אין גבול של זמן ומרחק. חיבור ואהבה חוצים כל מגבלה פיזית ועוזרים לי כאם לעטוף ולרפד את חייהם של אהובי.
עבורי זאת מתנת חיים גדולה, להיות מסוגלת לעצום עיניים ובכמה רגעים להיכנס למרחב החיים של הילדים שלי, להיות מסוגלת גם להבין מה עובר עליהם וגם לעשות משהו שישפיע על בריאותם ואיכות חייהם.
והאם המתנה הזאת שמורה רק לי? ממש לא. וזה הכיף של חיי, לאפשר לעוד אימהות ואבות ללמוד לבצע עבודה בממד האנרגטי ובדרך יוצאת דופן לגעת בחיים של ילדיהם ולעשות שינוי מבלי להצטרך כל הזמן להיות נוכחים פיזית.
אז זכרו
שכל מילה טובה שאתם חושבים על ילדכם, כל רגע שאתם לוקחים כדי להתמקד באושר שלהם, וכל כוונה שאתם מקבעים בלב ובראש להצלחתם, הופכים למתנה נצחית—מקור לנחמה ולכוח שהם יכולים לשאת אתם תמיד. אז בין אם אתם נמצאים פיזית לידם או רחוקים מהם, האנרגיה שלכם חשובה. השתמשו בכל יום באהבה הכול כך טבעית שקיימת בכם. היא מורגשת בדרכים שמילים לא תמיד יכולות לבטא וממיסה פחד, ספק, וחוסר ביטחון, ומעניקה דלק לחיים שמחים בריאים ומוצלחים.
באהבה,
חנה ❤️