בכל לילה, כשהעולם מחוץ לחלון שקע באפלה, בני הבכור היה נכנס לחדרי, נושק לי על הראש ולוחש "לילה טוב". זה היה טקס קטן, רגע של שלווה שנמשך שנים. כך היה לפחות עד אותו ערב שבו הוא אמר לי "לילה טוב וחלומות פז" ואני עניתי במהירות "אמן, אמן, אמן". הוא עצר, מבולבל: "מה קורה לך היום? למה את אומרת אמן שלוש פעמים?" עניתי לו שפתאום הבנתי את עומק הברכה שלו. הבנה זו צמחה רק אחרי לילות של חוסר שינה. בשבוע הקודם, השינה ברחה ממני. התעוררתי שוב ושוב. השעון הראה 3:00 לפנות בוקר, והמחשבות הסתחררו: מטלות, דאגות, זיכרונות. רק כשהשינה חזרה סוף סוף, והתעוררתי עם זריחה רכה, הבנתי: "לילה טוב" זו לא סתם ברכה – זו משאלה. "יום אחד", אמרתי לו, "אתה מבין את המשמעות של 'לילה טוב' רק אחרי שחווית לילה שהוא לא טוב. כמו שאני חוויתי". הוא שאל אותי: "למה צריך שדברים רעים יקרו כדי שנבין כמה הטוב חשוב? למה אנחנו לא מרגישים ברי מזל בלי שמישהו ייפגע?" שאלתי אותו: "מתי בפעם האחרונה חשבת על הנשימה שלך? על העובדה שאתה יכול ללכת בלי כאב? לדבר? לקבל חיבוק מהורים או חבר?" הוא שתק. "בדיוק", המשכתי, "את הדברים הכי בסיסיים וחשובים של החיים – בריאות, אהבה, עצמאות – אנחנו מקבלים כמובנים מאליהם. רק כשהם נלקחים, אנחנו מרגישים את משקלם". "אני לא רוצה לחיות ככה", הוא אמר בהיסוס. "לא רוצה לסבול רק כדי להבין כמה טוב לי. יש דרך אחרת?" אמרתי לו כן, אפשר לחיות אחרת. "בני אדם צריכים לעצור לפחות פעם אחת ביום, ואני ממליצה לך לעצור פעמיים בכל יום. בבוקר לפני שאתה מתחיל את היום שלך ולפני שאתה נכנס לישון. כשאתה עוצם עיניים, תעשה את אחת מטכניקות אור CCH, שטיפת אור או חרוט אור ואז תודה על הדברים שהם הכי חשובים בחיים שלך. ולפני שאתה נרדם, תתבונן על היום שהיה ותודה על כל המתנות שקיבלת, ועל מה שתקבל בעתיד". "בדרך זו", המשכתי, "התודעה שלך תהיה רגילה להודות ולראות את הטוב שיש בחייך. בנוסף תמיד תישאר רגיש לאחר, ותלמד מהצער של אחרים – לא חייבים לחוות כאב בעצמנו כדי להעריך את מה שיש. וחשוב שתזכור שאתה מאוד צעיר. כאשר בני אדם צעירים, כאשר כוח החיים שלהם חזק ובריאותם איתנה, הכוח הפיזי והנפשי עוטף אותם כמו שריון ואז הם מרגישים כל יכולים – בהיבט של בריאות, אהבה, הצלחה. הם נראים נצחיים ולכן הם לוקחים את מה שיש להם בחיים כמובן מאליו. ככל שהשנים עוברות והאדם נחלש וחווה גם כאב וכישלונות משמעותיים המשפיעים על חייו, הוא מבין שהעולם שביר והוא לא כל יכול. כל הטוב שיש לו יכול ברגע אחד להיעלם מחייו, ואז הוא מסתכל על החיים אחרת, נעשה יותר צנוע, מודה, ומאוזן". לכן אם בכל יום תעצרו ותקדישו מספר דקות, פעם או פעמיים ביום, להתבוננות פנימית והודיה, לא תצטרכו לכאוב ולסבול כדי להבין ולהרגיש לעומק שאתם ברי מזל. כשבני קם ללכת, הוא חיבק אותי בחוזקה. "לילה טוב, אמא", לחש. הפעם, ה-"אמן" שלי נשמע כמו נשימה עמוקה. מאחלת לכם ליהנות מכל מה שיש בחיים שלכם,
כי הכול זמני,
גם הכאב והסבל וגם השמחה והאהבה.
חנה ❤️