הילד שלה
שתפו:
יש לי שגרת בוקר שאני מאוד מחוברת אליה. אחד הדברים שאני עושה בה — מתבוננת על כל אחד מבני המשפחה שלי ומבצעת עבורם עבודת ריפוי. אחד אחד, בתורם.
אותו בוקר הגיע תורו של נדב, בן זוגי.
כשהתבוננתי עליו, ראיתי את עצמי מתקרבת אליו, מלטפת את פניו בעדינות.
ופתאום, בלי שתכננתי — עלתה לי לראש אימא שלו ז"ל. חשבתי עליה. ראיתי אותה לנגד עיניי.
ואז נפלה לי מחשבה אחת שעצרה אותי לגמרי: היא השאירה לי את הילד שלה.
הדבר הכי יקר לה בעולם — כבר 19 שנים — בידיים שלי.
מה שהרגשתי באותו רגע
הרגשתי שאני חייבת לה. שהיא תמיד תדע שאני שומרת על הילד שלה.
ברגע אחד רציתי להיות יותר מגויסת עבורו: לתת לו יותר תשומת לב, יותר אהבה, לראות יותר את הטוב שבו.
להתייחס אליו בדיוק כפי שכל אימא רוצה שיתייחסו לילד שלה.
ואז הגיעה מחשבה נוספת — שחיברה אותי לאימהות, לילדים, ולדבר שאנחנו כל הזמן זורעים בלי שאנחנו תמיד מודעים לו.
מה שאנחנו זורעות היום בזוגיות שלנו — הילדים שלנו יקצרו בזוגיות שלהם.
ובכל יום אנחנו בוחרות מחדש איך להתייחס לבן הזוג שלנו. לא רק כבן זוג אלא כילד של מישהי אחרת.
מאחלת לך להעניק אהבה לבן הזוג כמו שרק אימא יודעת,
❤️ חנה
המסר השבועי הזה נכתב בהשראת הסיפור "הילד שלה" מתוך הספר "מזכרות — סיפורים קצרים עם מסרים לחיים" בו תמצאו את הסיפור הזה במלואו, יחד עם 37 סיפורים אמיתיים נוספים מחיי, שכל אחד מהם האיר את דרכי.
שתפו
טוען...